1. "הילד שלי לא זוכר מה הם שיעורי הבית, מתי מועדי המבחנים ובאיזה נושא! האם אני צריך לבדוק את המחברות והספרים ולראות אם יש שיעורי בית? מתי יש מבחן ובמה? או להתקשר לחבריו ולהתעדכן?" 2. "כל יום יש לנו מריבה על הכנת שיעורי בית ולמידה בכלל. הילד שלי לא מוכן לעשות כלום מבלי שאשב לידו ואסביר לו מה צריך לעשות בכל שלב ושלב" 3. "המורה מתלוננת שהילד שלי לא מגיע עם ציוד נדרש (ספרים, מחברות וכלי כתיבה) ולא מכין שיעורי בית. אני לא מוכן להתערב כי זו אחריותו של הילד לארגן את הזמן את הציוד ולדאוג להכין את שיעורי הבית הוא כבר מספיק "גדול". בנוסף, לי חשוב לבלות את הזמן המועט שלי איתו "בכיף" ולא בעימותים."
לעיתים קרובות שאלות מסוג זה מצד ההורים המצביעות על אי בהירות בכל הקשור ללמידה עצמאית של ילדם. ניתן לסווג שאלות אלה ולחלק אותם לשלושה תחומים עיקריים בלמידה העצמאית: ארגון זמן (קביעת גבולות וזמנים להכנת שיעורי בית ולמידה למבחנים), ארגון וסידור התיק והיכולת להכין שיעורי בית וללמוד באופן עצמאי.
באיזה שלב יכול ההורה להגדיר את ילדו כלומד העצמאי?
כיצד לסייע לילד להיות לומד עצמאי? הורים רבים שואלים מדוע הילד שלי לא עצמאי בלמידה או כיצד להפוך את הילד שלי ללומד עצמאי?
כדי לסייע לילד להיות לומד עצמאי עלינו ללמדו כיצד לארגן ולתכנן את המחשבות שלו, הזמן והפעילויות. תחושת השליטה מרגיעה את הילדים כשהם יודעים מה מצופה מהם ומה עליהם לעשות כשמתעורר קושי בלמידה ובבית הספר - היכולת לפתור בעיות. בנוסף, עלינו ללמדם לגלות אחריות על מעשיהם ומחשבותיהם.
למשל, ילד שלא מגיע עם הציוד הנדרש לכיתה הינו ילד שאינו עצמאי בסידור ובארגון התיק על פי מערכת השעות לקראת יום הלימודים שלמחרת, דבר הגורם לכך שהורים רבים עושים זאת עבור ילדיהם או מחליטים להניח לילדם להתמודד לבד עם משימה זו.
בשני מקרים אלה, התנהגויות ההורה מובילות להתמודדות לא יעילה ואף מזיקה לילד:
באיזה גיל אני יכול לדרוש מילדי להיות לומד עצמאי?
יש להתחשב בגיל ההתפתחותי של הילד וביכולות האובייקטיביות. הדרישות לעצמאות בתהליכי הלמידה מתלמיד בכיתה א' שונות מהדרישות מתלמיד בכיתה ד'. כמו כן, חשוב להתחשב ביכולות האובייקטיביות של הילד. לדוגמא במידה ולילד קשיים ביכולת ההתארגנות יש לתת לו את התמיכה לה הוא זקוק טרם נדרוש עצמאות בלמידה.
בכל גיל אם ההורה רואה שהילד מתקשה בלמידה עצמאית הוא יכול לחזור ולבנות את הבסיס בכך שיסייע לילדו לחזק את יכולת ההתארגנות. למשל, ללמוד לסדר את הילקוט לבדו ולארגן את הציוד הנדרש - ספרים, מחברות וכלי כתיבה באופן עצמאי.
חשוב לזכור שכשמלמדים ילדים לארגן את ילקוטם ואת סדר יומם (הלימודי ובכלל), יוצרים בסיס טוב לחשיבה מאורגנת באופן כללי. ככל שהילקוט יהיה מאורגן ועם הציוד הנדרש, מהלך היום של התלמיד יהיה נטול דאגה, והוא יהיה פנוי יותר ללמוד מידע חדש. כמו כן, ידוע שהרבה פעילויות מתחילות כקוגניטיביות (דורשות קשב ואנרגיה), ולאחר הכוונה והתנסויות הן הופכות לאוטומטיות.
כיצד ללמד את הילד לסדר את התיק לבד?
רק לאחר שההורה והילד מרגישים כי הוא מסוגל לעשות זאת בעצמו. יכול ההורה להעביר את כל האחריות לסידור הילקוט לילד תוך כמובן מעקב כי הוא מסוגל לבצע זאת ביעילות לאורך זמן. בדרך זו אנו מדגישים את תחושת המסוגלות של הילד ואת יכולתו להיות עצמאי, מאורגן ומתוכנן. בנוסף, ניתן "לנצל" הזדמנות זו לשיחה בנושאי היום בביה"ס, מעורבות בלמידה, מעקב אחר ההתקדמות ועוד.
www.lirika.co.il -
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama