שנת 2008 זכה החוקר הגרמני הארלד זור־האוזן בפרס נובל לרפואה. הגילוי שלו היה מדהים: נגיף הפפילומה האנושי הוא הגורם לסרטן צוואר הרחם. הגילוי הזה יכול בהחלט להיחשב לאחת מפריצות הדרך החשובות ברפואה, שכן לראשונה מתברר שסרטן יכול להיגרם על ידי וירוס, ולא פחות חשוב מכך – שאפשר לפתח כנגדו חיסון, העשוי למנוע את הופעת המחלה. ואכן, ביוני 2006 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA) את הגרדסיל, חיסון ראשון כנגד וירוס הפפילומה לנערות ולנשים בגילאי 9-26. היצרנית, חברת מֶרק,הציגה מחקרים קליניים שהוכיחו כי החיסון יעיל ב־99% במניעת העברתם של שני זנים של הווירוס הנחשבים לגורמים עיקריים לסרטן צוואר הרחם, ועוד שניים נוספים הגורמים ליבלות באיבר המין. החברה טענה כי יש לחיסון פוטנציאל להביא למיגור סרטן צוואר הרחם וכי הוא בטוח לחלוטין ונטול תופעות לוואי.
בעקבות האישור המליץ המרכז לפיקוח ולבקרת מחלות בארצות הברית (ה־CDC,) שכל הילדות בגילאים 11 ־12 יקבלו את החיסון. קמפיין הפרסום של הגרדסיל היה כל כך עצום, שהוא הביא לכך שמיליוני הורים בארצות הברית מיהרו לחסן את בנותיהם גם בגילאים צעירים יותר. אחרי ארצות הברית אושר החיסון ב־109 מדינות נוספות באירופה, אוסטרליה, ניו־זילנד, קנדה,דרום אמריקה ואסיה. במקביל לגרדסיל הוציאה חברת התרופות המתחרה, גלקסו סמית קליין,חיסון נוסף לשוק, סרווירקס,המגן מפני שני זני הווירוס הגורמים לסרטן צוואר הרחם. הסרווירקסאינו מאושר על ידי ה־FDA, אך זכה לאישור רשות התרופות האירופית והרשות באוסטרליהלגילאים 10-45.
האם החיסון בטוח?
אלא שמאז שאושרו החיסונים, העלו מומחים טענות שלפיהן יעילותם, וחשוב מכך – בטיחותם, עדיין לא הוכחו במידה מספקת. זאת בעקבות דיווחים ההולכים ומתרבים על תופעות לוואי שונות,מרביתן אמנם מינוריות (התנפחות וכאב במקום ההזרקה, בחילות וסחרחורות), אך חלקן מדאיגות (פרכוסים, התקפי אפילפסיה,שיתוק,אובדן תחושה ואף מוות) ביולי 2008 קיבל המרכז לפיקוחעל מחלות (ה־CDC) בארצות הברית 7,802 דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לכאורה לחיסון הגרדסיל שהגיעו למערכת הדיווח עד לאפריל .2008 במרץ השנה פרסמה הסוכנות לפיקוח על תרופות ומוצרי בריאות בבריטניה (MHRA) כי יותר מ־1,300 ילדות בנות 12־13 סבלו מתופעות לוואי, בהן שיתוק, פרכוסים ובעיות ראייה, הקשורות לכאורה לחיסון הסרווירקס שקיבלו.
במאמר שפורסם באפריל 2008 בכתב העת "בריטיש מדיקל ג'ורנל" (British Medical Journal), שכותרתו ”טיפול מציל חיים או ניסוי ענק?", צוטטה ד” ר דיאן הארפר, מנהלת קבוצת המחקר למניעת סרטן גינקולוגי בבית הספר לרפואה דרטמוט בניו המפשייר. היא חקרה במשך 20 שנה את וירוס הפפילומה ואף ביצעה מחקר על הגרדסיל במימון חברת מֶרק, שהזהירה כי מתן החיסון לילדות בנות 11 הוא ”ניסוי ציבורי גדול מאוד". הארפר וחוקרים נוספים טענו שהמחקרים שבדקו את יעילות החיסון ובטיחותו כללו מעט מדי נערות מתחת לגיל 15, ועוד פחות מכך בנות בגיל 11-12,קבוצת הגיל שבה המליץ המרכז לפיקוח על מחלות בארצות הברית לתת את החיסון. אלא שרשויות הפיקוח למיניהן לא מתרגשות מהנתונים הבאים. לטענת המרכז לפיקוח על מחלות בארצות הברית, לא נמצאה עדות מכריעה הקושרת את מקרי המוות לחיסונים, והמרכז ממשיך לחקור את הדיווחים על תופעות הלוואי. גם בבריטניה מתעקשים בינתיים שהחיסון בטוח, והסוכנות לפיקוח על תרופות ועל מוצרי בריאות שם טוענת שהתגובות שדווחו הן תוצאה של פעולת ההזרקה ולא של החיסון עצמו, ושאין עדויות לכך שהחיסון גורם לבעיות רציניות כגון שיתוק.
מה קורה בישראל?
בישראל מאושרים כיום שני החיסונים. משרדהבריאות ממליץ על מתן החיסון לילדות ולנשיםבנות 9-26, אך עדיין לא הכניס את החיסון למסגרת החיסונים הלאומית. גם ארגון רופאי הילדים הוציא לאחרונה נייר עמדה הקורא לחסן את כל הבנות בגיל 11-12 לפני שהן פעילות מינית.
מה אומרים המחקרים האחרונים בעולם?
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama