קושי תנועתי
הוא הקושי לבצע מגוון של תנועות בצורה איכותית ונכונה, באופן טבעי וללא השקעה של מאמץ מיותר. התנועה צריכה להיות זורמת אוטומטית ורכה, כזו שאינה יוצרת סרבול וכבדות בתנועה. מיומנות התנועה מבוססת על שילוב של יכולות מוטוריות כמו העברות שיווי משקל, קואורדינציה, דיוק באיכות התנועה, חציית קו האמצע של הגוף ועוד. בתהליך הלמידה של מיומנות תנועתית הקשיים יבואו לידי ביטוי במוטוריקה הגסה או העדינה או בשתיהן. למשל- קושי במוטוריקה הגסה- ריצה מסורבלת, קושי בקפיצה, בדילוג, בשליטה על כדור, טיפוס,עליה במדרגות, תנועה מגושמת, התנדנדות בנדנדה וכד'. במוטוריקה העדינה נראה קושי בכתיבה, ציור, גזירה, השחלת חרוזים, קושי ביכולת האירגונית, בתהליך קליטה עיבוד או פליטה של אינפורמציה ועוד.
קושי תחושתי
מתבטא בתפקוד תחושתי לקוי הנובע מפגיעה בקליטה החושית המגיעה אל הגוף מגורם חיצוני ומשפיעה על תהליך הקליטה ואופן ביצוע הפעולה. בתהליך הלמידה של מיומנות תחושתית הגוף מקבל מידע מהסביבה ומעבירו דרך מערכת העצבים אל הגוף. כאשר המידע לא נקלט בצורה טובה נגרם קושי תחושתי מסויים שיכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות בינהן- קושי במגע במרקמים וחומרים שונים-בדים,חימר, פלסטלינה, צבעי ידיים ועוד, קושי בשינויי טמפרטורות, רתיעה או פחד ממים, כאב או לחץ עד כדי חרדה מדברים שגרתיים כגון גזירת ציפורניים, סירוק השיער, פחד מרופא, חוסר מגוון במזון עקב קושי בהסתגלות למרקמים שונים ואפילו קושי בכתיבה, ציור ועוד. הקושי התחושתי אינו מתמקד רק בהמנעות ממגע, אלא משפיע על כל פעולות היום יום כלומר, ניתן לראות את הקושי התחושתי במובנים תנועתיים הן במוטוריקה הגסה והן בעדינה ולכן השילוב בין התחום הסנסורי והמוטורי קשורים קשר ישיר האחד בשני .
חשוב להבין כי אין תבנית אחת לילד עם קושי תנועתי תחושתי, הדבר יכול להשפיע במישורים רבים כמו חוסר ביטחון ומופנמות, המנעות מפעילות גופנית והתעסקות רק במוכר והקל. בד"כ ילד כזה לא יתבלט בכיתה, יהיה לו קושי להתרכז, להעתיק מהלוח ולבצע מספר פעולות יחד. כמעט בכל המקרים נראה את ההשפעה גם במישור ההתנהגותי לכן רצוי לעבוד על הבעיה ולא רק בסמפטומים כדי להגיע לשורש כלומר לא רק לטפל בפן ההתנהגותי רגשי אלה לעזור בתחום המוטורי והסנסורי.".
"כנטורופתית העוסקת בתחום התנועתי תחושתי והמגע, ומתוך ראיה הוליסטית וגישות טיפוליות אותן פיתחתי מהסתכלות ועבודה עם ילדים ותינוקות, אני רואה את הקשר הישיר בין כל התחומים, הן התזונתי והן התנועתי תחושתי וההתנהגותי ומאמינה כי היכולות נמצאות אצל כל ילד.אמונה זו מסייעת לי להתמקד בהעלאת רמת המוטיבציה של הילד – ולא להיכנע למגבלות ולקשיים". מסבירה שירלי הדר, נטורופתית המתמחה בתחום הטיפול הסנסומוטורי בתינוקות וילדים ב- " mamay" מרכז פרטי לרפואת ילדים משולבת.
הקשיים בתחומים התנועתיים והתחושתיים גורמים גם לקשיים התנהגותיים ונפשיים. הילדים הסובלים מופנמים יותר, חסרי ביטחון, חסרי עצמאות, בישניים, מפתחים תלות באחרים, לעיתים קשה להם יותר ליצור קשרים חברתיים, ולעיתים גם מוחצנים יותר או תזזיתים.
הורים רבים אינם מודעים לקשר ומתייחסים לכך כצורת הליכה שאין לשנותה או לאופיו של הילד. ("הילד תזזיתי מאוד - הוא עדיין ילד מותר לו מתי הוא יהיה כזה, זה הזמן שלו" , "הוא מאוד ביישן" "אז הוא לא אוהב להתלכלך וללכת יחף על החול והדשא","קשה לו לקום בבוקר ולהתארגן לבית הספר" "הוא תמיד שוכח את הציוד שלו הכיתה" ועוד משפטים רבים). תפקידם של הגורמים המקצועיים ובינהם הרופא או אחיות טיפת החלב ובין אם הגננת והמורות - לתת את האינפורמציה להורה. לצערנו לא כולם עושים זאת ומעדיפים לתת תרופות או אף להתעלם מהנושא אך הבשורה הטובה היא שיש הרבה מה לעשות: עבודה מוטורית עם אנשי מקצוע רב תחומיים, רכיבה טיפולית, שחיה טיפולית, טיפול באומנות ,טיפול במוסיקה ועוד.
לאתר mamay
-
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama