הרטבת לילה מוגדרת כהטלת שתן לא רצונית ביום או בלילה לפחות פעמיים בחודש בקרב ילדים בגיל 5-6 ואחת לחודש בגילאים בוגרים יותר. הגמילה והחינוך לניקיון מתבצעת במספר שלבים אשר קשורים להתפתחות ולבשלות מערכת העצבים של הילד. בערך בין גיל שנה לגיל שלוש וחצי לומד הילד לשלוט על הטלת צואה, לאחר מכן על הטלת שתן ביום ולבסוף גם על אי הטלת שתן במהלך השינה בלילה. ממצאים מחקריים מראים שבנים מרטיבים יותר מבנות וייתכן שלאור העובדה שבסיס ההבשלה של הבנים מאוחר יותר.
הרטבת לילה אצל ילדים מתחלקת לשתי קבוצות: הרטבת ראשונית - במקרים אלו מדובר בילדים שטרם הגיעו בכלל לשליטה עצמית בסוגרים. הרטבה משנית - ילדים שבעבר הייתה להם שליטה בסוגרים לפחות למשך שנה והחלו להרטיב שוב.
לאחר שנשללו סיבות פיזיולוגיות יש לבדוק את הסיבות הרגשיות והנסיבות בהן הופנמו ההרגלים של חינוך לניקיון אצל הילד. כ- 80% מהמקרים שמגיעים לייעוץ מקצועי בנושא הרטבת לילה משתייכים לקבוצות של הרטבה ראשונית. מחקרים רבים שנעשו מדגישים את המרכיב המשפחתי – גנטי. כלומר סיכוייו של ילד לסבול מתופעה זו גדולים יותר, במידה ולאחד ההורים גם הייתה תופעה זו בילדותם.
מתי לפנות לבעל מקצוע?
יש להיות ערניים לתופעת ההרטבה, כאמור הרטבה קבועה בלילה מידי יום לאחר גיל חמש דורשת התערבות מקצועית ומשפחתית.
מהם הסימנים שבעקבותיהם יש לפנות לאיש מקצוע?
איך ניתן לטפל בתופעה בבית?
יש לנסות ולהגיב ב"קלילות" לגבי התופעה, להימנע מלתת במת יתר לילד סביב נושא ההרטבה, להסביר את הנורמות החברתיות והצפיות מהילד בגיל זה. בנוסף, יש לחזק את תחושת השליטה של הילד בגופו ללכת איתו ולקנות אמצעי עזר לגמילה.
איך לזהות אם הילד בשל רגשית?
הבשלות הרגשית של הילד הינה אינדיווידואלית ולא ניתן להכניסה לתוך טבלאות מכומתות. יהיו ילדים שכבר סביב גיל שנתיים יפנימו את החינוך לניקיון וירצו להיות כמו הגדולים, בעוד יהיו את אלו שתהליך זה יתחיל מאוחר יותר. מומלץ בסביבות גיל ארבע, במידה והילד טרם נגמל, למקד את תשומת הלב לתהליך הגמילה והחינוך של הילד לניקיון.
מי מאבחן שמדובר במצב בעייתי?
הראשונים לחוש בבעיה לרוב, הם ההורים המודאגים. הם פונים לעזרה כאשר ישנו קושי לילד להפנים את נושא הגמילה. כל הורה וההרגשה שלו מתי ההרטבה הופכת להיות בעיה. רוב הילדים עד גיל 4 - 4.5 אמורים להיות גמולים גם ביום וגם בלילה, במידה ולא כך יש להיוועץ באיש מקצוע ולשלול הן בעיה אורגנית שבעקבותיה קיים קושי בתהליך, והן בעיה המשיקה למנגנון הרגשי של הילד.
איך לדבר עם הילד על זה?
מאחר ותופעת ההרטבה יכולה להיגרם גם מלחץ של הילד. הרי ש"ללחץ אין אנו מגיבים בלחץ", ולכן יש לשאול את הילד בנינוחות מה קרה? האם הרגיש שהוא מרטיב באמצע השינה? מה ההבדל בין היום ללילה, ומדוע ביום הוא ניגש לשירותים ובלילה אינו? איך ייתכן שבדברים מסוימים באמצע שינה כן הוא שולט, לדוגמא: אם הוא מגיע לקצה המיטה איך זה שאינו נופל? איך זה שכשחם לו, הוא יודע להוריד את השמיכה מעליו? איך זה כאשר הוא חש כאב הוא קורא להוריו?
יש חשיבות רבה לתזמון של השיחה עם הילד. חשוב וכדאי לדבר איתו בזמן שהתעורר רטוב ולפתוח ולסגור את השיחה בשלב זה. אין לראות בתופעה 'שיחת היום' ולדוש בה עם כולם במשך כל היום תחת בהלה ולחץ של המערכת המשפחתית. חשוב שהשיחה תתנהל ברוגע בין אחד ההורים או שניהם לילד ולא בפורום רחב יותר במטרה מחד, לא לחזק דפוסים לא רצויים במתן של יתר תשומת לב ומאידך, לא להביש או להשפיל את הילד.
-
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama