חינוך מיני מגיל צעיר

מתי מתחיל החינוך המיני? מה צריך לספר? עד כמה? ליזום שיחה או לחכות שהילד ישאל? מה הוא יודע? כשהילדים שלנו גדלים עולות הרבה שאלות סביב המידע שאנחנו צריכים לספק להם. נדמה שרק אתמול הוא אמר "בנות זה איכס", ונראה כאילו רק השבוע היא עלתה לגן חובה, אבל הופ, שנייה אחת לא שמנו לב והם גבוהים מאיתנו, כתפיהם רחבות משלנו והם מגלים עניין בבני המין השני.

הורים רבים מעדיפים לתת לילדים להבין לבד מה קורה ומה צריך לעשות. הסיבה נעוצה קודם כל בנטייה שלנו להתבייש. זה יכול להיות מביך ולא פשוט לדבר על הנושא עם ילדנו ולענות על שאלות שלא קל לנו לעסוק בהן. ואם הוא ישאל משהו שלא נדע לענות עליו?

סיבה נוספת לדחיית הרגע היא שהורים רבים מאמינים בשיטת הבת-יענה: כלומר הם סבורים שאם הם לא מספרים, והילד לא שואל, אז הוא בוודאי לא יודע, וחשוב מכך – הוא אינו מתעניין בנושא. ברור שביום מן הימים נרצה להזמין את החברים שלנו לברית של הנכד, אבל הילד שלנו לא צריך לדעת על מין. נעשה לו טייק אווי מחסידה-שליחויות.

מחסור באינפורמציה גישת הבת-יענה לא כל כך מצליחה. לא זאת בלבד שהיא יוצרת אצל הילד חוסר באינפורמציה חשובה, היא גורמת לו לצאת ולחפש את התשובות במקומות אחרים. המקומות האחרים האלה הם למרבה הצער כמעט תמיד מקורות לא מהימנים, המעבירים חלקי מידע או מידע מעוות. הילדים של היום חשופים למין. איפה שלא תסתכל תמצא דוגמניות בגיל הרך בפוזה מגרה, והגיל הולך ופוחת בכל שנה. הפרסומות משדרות סקס, הפרומואים לתוכניות מעבירים מסרים מיניים, שלטי חוצות, סרטים, איפה לא. סקס מוכר, וכולם רוצים למכור.

שלב מסוכן יותר באבולוציית המידע המוטעה מגיע כשהילדים צמאים לאינפורמציה ומגיעים לגיל שהחבר'ה משיגים סרטים למבוגרים בלבד. "ילדים בימינו מתחילים לצפות בסרטי פורנו כבר בגיל 12", אומרת לילך טרבינוביץ', עובדת סוציאלית מטעם עירית ראשל"צ המטפלת במרכז יעוץ מיני לנוער ב"דלת פתוחה", "בעקבות זאת, הנערים והנערות שצופים בסרטים האלה, ואין להם למה להשוות אותם, בטוחים שככה עושים סקס – בקבוצות, מין אוראלי ואנאלי, באופן לא אינטימי – שני זוגות בחדר אחד למשל, ואפילו מין עם חיות. נערות לא מבינות למה כואב להן בעת מגע מיני. הם לא מודעים לכך שצריך אינטימיות, מקום נוח ומשחק מקדים. ילדים היום לא יודעים שיש דבר כזה משחק מקדים – מבחינתם האקט המיני הוא העיקר".

חשופים בצריח
לדברי טרבינוביץ', גם ילדים צעירים יותר שעדיין לא צופים בסרטי סקס חשופים למסרים מיניים מדי יום בטלוויזיה, "בטלנובלות, שילדים בני 7 צופים בהן, יש סצנות שלא מתאימות להבנתם. גם הפרסומות המשודרות בשעות היום משדרות הרבה סקס והילדים חושבים שמה שהם רואים בהן זה הנורמה".

טרבינוביץ' מטפלת בנערות שפונות אליה לרוב עקב מצוקה, כלומר אחרי שביצעו אקט מיני. "באות אלי נערות בנות 12 לבדיקות הריון", היא מספרת. "בכל שבוע מגיעים אליי כ-20 בני נוער. 25% מהם, כלומר רבע מהפונים, מבקשים לבצע בדיקת הריון. 10% מהפניות, כלומר לפחות 2 בשבוע, מגיעות מבנות 12-13".

טרבינוביץ' סבורה כי מערך שיעורי החינוך המיני בבתי הספר לוקה בחסר וחייב לעבור שיפור ברמת התכנים. "בתי הספר לא עושים מספיק", היא אומרת. "בבתי הספר צריכים להעביר יותר מסרים לגבי אמצעי מניעה – מה זה ואיך משתמשים ולמה זה חשוב".

חינוך מיני להורים לדבריה, הורים רבים לא מעבירים לילדיהם הסברים מסודרים, וזאת לעיתים מתוך בורות שלהם עצמם. "יש הורים שלא יודעים איך להתמודד עם העובדה שהילד שלהם גדל ומתחיל להתעסק בענייני מין. יש הורים שבטוחים שהילד שלהם עוד קטן ולא מבין ולא רואה ולא שומע כלום, ויש הורים שבעצמם לא יודעים כיצד להנחיל לילדם את התורה. במקרה כזה אני ממליצה להורים לרכוש ספרות מתאימה. יש ספרות ממש מגיל צעיר שילדים יכולים להבין. ניתן גם למצוא מאמרים באינטרנט. כמו כן הורים בהחלט מוזמנים להגיע עם ילדיהם לאחד מסניפי "דלת פתוחה" הפזורים בכל רחבי הארץ ולקבל תדרוך משותף יחד עם הילד. אם זה יכול לגרום למבוכה שאי אפשר להתגבר עליה, שישלחו לפחות את הילד".

אז איך כדאי להורים לדבר עם הילד על הנושא? טרבינוביץ' ממליצה, "אם יש קשר טוב עם הילד - פשוט לדבר על זה, אפילו אם זה מביך. לשאול אותו בצורה ישירה מה הוא יודע. לצפות יחד בסרטי הדרכה. אצלנו במרכזים יש אפשרות לצפות בסרטי הדרכה וכולם מוזמנים. חשוב שלא יהיה טאבו, שאסור לדבר על מין או להעלות את הנושא. אם ההורה לא יכול להתגבר על המבוכה אפשר להיעזר בדוד קרוב, לבקש מההורה השני או אפילו לבקש מיועצת בית הספר שתתפוס שיחה עם הילד. זאת גם לא בושה לא לדעת את התשובה, להיפך, זה מראה לילד שהנושא רציני וגם ההורים לא תמיד יודעים את כל התשובות".

"אם ילד מספר בדיחה גסה אפשר לקחת אותו הצידה ולהפוך את זה למנוף לשיחה – לשאול אותו מה בעצם הוא הבין מהבדיחה", מוסיפה טרבינוביץ', "בנות כדאי להכין נפשית לקראת קבלת הווסת, כלומר להכין אותן לפני שהן מקבלות ולא להפיל עליהן המון אינפורמציה אחרי שכבר התחילה הווסת והן אולי מבולבלות ולחוצות. גם לבנים כדאי להסביר מה זה וסת".

יחסי - מין בגיל צעיר
ד"ר אהובה רובנר, רופאת נשים, מטפלת בנערות המגיעות ל"דלת פתוחה" מזה 12 שנים. "הגיל יורד כל הזמן", היא אומרת. "אבל לרוב מין בגיל צעיר נובע מהיעדרו של אחד מהגורמים החשובים בחיי המתבגרים: המשפחה, שצריכה להיות חמה ומחנכת, בית הספר, שצריך לוודא שילדים לא סובלים מבעיות והסביבה החברתית והפיזית שהילד מוקף בה, שצריכה להיות סביבה תומכת. כשנערה לא מקבלת את הביטחון והאהבה מהסביבות הקרובות אליה היא עלולה לחפש תחליפים ואחד מהם הוא מין. הרבה ילדות שמקיימות יחסי מין לפני גיל 13 מגיעות ממשפחות מצוקה".

ד"ר רובנר משיבה על שאלות בפורומים באינטרנט. להערכתה אחוז הפונים מתחת לגיל 13 הוא בין 15%-20%. "ילדים שואלים שאלות על מין אוראלי, על יחסי מין וכל מיני מושגים שברוב המקרים ברור שאין להם ממש מושג מה הם שואלים, והם לא מבינים את המשמעויות של המילים".

ד"ר רובנר ממליצה להתחיל את החינוך המיני מגיל צעיר, בהתאם להתפתחות הילד ולשאלותיו, אבל גם לא לחכות שכל השאלות יגיעו ממנו. "בגיל שנתיים כבר כמעט כל ילד יודע שבבטן יש תינוק, וזה מספיק בינתיים. כדאי ללמד את הילדים את שמות איברי הגוף, כולל איברי המין, ללמד אותם שגופם הוא רכושם הפרטי וכי אסור לאיש לגעת בהם ללא רשותם והסכמתם. בהמשך צריך להוסיף עוד ועוד פרטים – יש רחם, יש שחלות, עד שהילדים גדלים עם המידע".

ספרים מומלצים

כיצד לגדל ילדים בריאים מינית - מינקות עד בגרות – דבורה הפנר
אהבה ראשונה: הדרכה מינית לבני-הנעורים - רות וסטהיימר
מה קורה לגופי? -  לינדה מדארס. – יש גרסת בנים וגרסת בנות
אז איפה הייתי אני? - ספרה הראשון לילדים של דורית רביניאן