דיכאון מהווה גורם סיכון לאוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס היא המחלה הניוונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. המחלה מופיעה אצל אחת מכל שלוש נשים ובאחד מכל חמישה גברים מעל גיל 50 והיא מתבטאת בירידה בצפיפות העצמות ובהיחלשותן, ועקב כך הופעת שברים מרובים. במקרים רבים גורמים השברים לנכות קשה ולסיבוכים העלולים להסתיים גם במוות.

"למרות הצטברות של עדויות לקשר בין דיכאון, ירידה בצפיפות עצם ואוסטואופורוזיס, ארגוני הבריאות בעולם, כגון מכון הבריאות הלאומי בארה"ב וארגון הבריאות העולמי, לא הכירו עד כה בדיכאון כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס עקב העדר מחקרים שכוללים מספר גדול מספיק של נבדקים" אומרים הפרופסורים ירמיה ובאב. כדי לחקור את הקשר בין דיכאון, צפיפות עצם ופעילות התאיים שקובעים צפיפות זו במדגם גדול של נבדקים, קיבצו הפרופסורים ירמיה ובאב נתונים ממספר גדול של מחקרים שהתפרסמו בנושא עד היום.

המחקר, שתוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת היוקרתי Biological Psychiatry, ניתח תוצאות של 23 מחקרים שנערכו ב-8 מדינות ושהשוו את צפיפות העצם בין 2,327 אנשים עם דיכאון לעומת 21,141 אנשים ללא דיכאון. תוצאות המחקר הנוכחי מראות באופן ברור שדיכאון מהווה גורם סיכון משמעותי לירידה בצפיפות עצם וכן שדיכאון קשור בהגברת הפעילות של תאים הורסי עצם (אוסטאוקלסטים). כמו כן גילו החוקרים שהקשר בין דיכאון לירידה בצפיפות עצם גדול יותר בנשים מאשר בגברים ובמיוחד בנשים צעירות יחסית לפני הפסקת המחזור החודשי יותר מאשר בנשים מבוגרות. הקשר בין דיכאון לצפיפות עצם היה חזק במיוחד במחקרים שבהם נבדקו חולים עם דיכאון קליני על ידי פסיכיאטר לעומת מחקרים שנערכו בקהילה, שבהם נקבע המצב הדיכאוני על ידי שאלוני דווח עצמי.

"תוצאות המחקר הנוכחי תומכות בהכללת דיכאון קליני כגורם סיכון חשוב לאוסטיאופורוזיס, שהשלכותיו הן הצורך בעריכת מעקב צמוד אחרי צפיפות עצם וסמנים נוספים לאוסטאופורוזיס בחולי דיכאון" אומרים החוקרים.

 

-