שדולת הנשים עתרה לבג"ץ - "חוק המטפלות" פוגע בחוקי היסוד של מדינת ישראל

עו"ד סיגל רונן-כץ ועו"ד עידית מילמן, היועצות המשפטיות של שדולת הנשים: "שתי ערכאות שיפוטיות במדינת ישראל, וביניהן בית המשפט העליון, הכירו בהוצאות ההשגחה על ילדים כמוכרות לצרכי מס. עתירה זו מוגשת לאחר שהכנסת חוקקה חוק שלא רק מבטל את פסיקות בתי המשפט, אלא גם פוגע קשות בחוקי היסוד של מדינת ישראל. חוק אשר מבטל את ההכרה בהוצאות טיפול בילדים, הוא חוק אשר מפלה את ציבור ההורים ופוגע באופן ישיר בפרנסתם".

כזכור, שדולת הנשים בישראל התנגדה בתוקף לחקיקת החוק ובימים שקדמו להצבעה בכנסת השתתפה באופן פעיל בדיונים בנושא, וכן שלחה לחברי/ות הכנסת והשרים מכתבים הקוראים להם להתנגד לחוק, בטענה כי הוא פוגע בציבור המשפחות בישראל ונוגד את ערכי המדינה.

בעתירה נטען כי לפי החוק הקיים במדינת ישראל, אין להשאיר ילד מתחת לגיל 6 ללא השגחה ראויה, העונש על מי שעובר עבירה כזו הוא מאסר בפועל. לפיכך, טוענת שדולת הנשים, הורים הנאלצים לשלם עבור הטיפול וההשגחה בילדיהם, על מנת שיוכלו לצאת לעבודה, משלמים מס גבוה יותר מאנשים שאינם הורים. לטענת השדולה, מס זה מפלה הפליה אסורה את ציבור ההורים לעומת כלל הציבור, ולפיכך פוגע בעקרון השוויון.  בעתירתה טוענת השדולה  כי מדובר בהפליה קבוצתית לרעה על רקע הורות, המגלמת בתוכה גם הפליה על רקע מין (שכן נשים הן הנפגעות העיקריות מביטול ההכרה על הוצ' טיפול בילדים) אשר מהווה השפלה ופוגעת בכבוד האדם.

עוד נטען בעתירה כי אפליה זו 'זועקת לשמיים' משום שהקופה הציבורית מממנת לדוג' טיסות לחו"ל במחלקת עסקים ומשרדים מפוארים, אך המחוקק בוחר להתעלם מכך ומתיר הוצאות אלו, בעוד הוא שולל לחלוטין את הוצאות ההשגחה על ילדים.

מלבד הטענה כי סעיף 1 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה הינו סעיף מפלה אשר פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, טוענת שדולת הנשים כי סעיף זה פוגע גם בחופש העיסוק; בעתירתה מביאה שדולת הנשים מחקרים המעידים כי הוצאות הטיפול בילדים מהוות נתח משמעותי מההוצאות של משפחות, ואי ההכרה בהוצאות אלו, מובילה את ההורים להחלטה כי אחד מבני הזוג יישאר בבית לטפל בילדים ובכך קיימת פגיעה בחופש העיסוק. כידוע, כתוצאה מהנורמות החברתיות ומחלוקת התפקידים ההיסטורית והמסורתית, לרוב נשים הן אלו שנוטות לוותר על יציאה לעבודה או עובדות במשרה חלקית כדי לטפל בילדים. לכן, בעתירה נכתב כי ישנה פגיעה ספציפית בקניינן של נשים מאחר שלהיעדרותן מעולם העבודה יש השפעה על יכולתן להתקדם ולהגיע לתפקידים בכירים ועל צבירת הזכויות הסוציאליות שלהן לגמלאות.

עוד טוענת שדולת הנשים כי טענתה של המדינה כי ניתן הסדר חלופי להכרה בהוצאות טיפול בילדים אינה נכונה, שכן הענקת נקודות זיכוי אינה "מכשירה" את האפליה ואת הפגיעה הקשה בציבור ההורים. בהקשר זה מזכירה שדולת הנשים פסק דין היסטורי שבו דן בית המשפט העליון האמריקאי בשאלה האם הפרדה של ילדים בב"ס על רקע גזע פוגעת בשוויון הזדמנויות בחינוך, למרות שהילדים קיבלו את אותם תנאי לימוד בדיוק. בית המשפט העליון קבע שתנאי הלימוד השווים – אין בהם כדי לתקן את העוול שנעשה לתלמידים בשל ההפרדה על רקע גזע.

יש לציין כי פרק נפרד בעתירה מתייחס לפגמים שנפלו בהליך חקיקת החוק. חלק מהפגמים המפורטים מתייחסים לעובדה כי חברי ועדת כספים התבססו בהצבעתם בעד החוק, על טבלת נתונים שגויה שהוצגה להם ע"י האוצר וכי בהליך החקיקה במליאה לא הונחה הצעת החוק בפני חברי הכנסת. 

לדברי עו"ד סיגל רונן-כץ ועו"ד עידית מילמן, היועצות המשפטיות של שדולת הנשים: "הורים לא יכולים לצאת לעבודה אם אין מי שמשגיח על ילדיהם. לכן, חוק אשר מבטל את ההכרה בהוצאות ההשגחה כהוצאות מוכרות לצרכי מס הוא חוק אשר פוגע בעקרון השוויון, בעקרון חופש העיסוק, בזכות הקניין ואשר מפלה את ציבור ההורים ופוגע באופן ישיר בפרנסתם.
"יש לזכור כי שתי ערכאות שיפוטיות במדינת ישראל, וביניהן בית המשפט העליון, הכירו בהוצאות ההשגחה על ילדים כמוכרות לצרכי מס. עתירה זו מוגשת לאחר שהכנסת חוקקה חוק שלא רק מבטל את פסיקות בתי המשפט, אלא גם פוגע קשות בחוקי היסוד של מדינת ישראל"


שופט בית המשפט העליון, אליקים רובנשטיין קבע כי על שר האוצר, הכנסת, הממשלה וועדת הכספים של הכנסת להשיב לעתירה שהגישה שדולת הנשים בישראל בנושא הכרה בהוצאות טיפול בילדים, ולענות לטענות לפיהן  סעיף החוק המבטל את ההכרה בהוצאות טיפול בילדים פוגע בחוקי היסוד של מדינת ישראל.
השופט רובינשטיין קבע כי על התשובה להתקבל בתוך 45 יום, מבלי להתחשב בימי הפגרה, ומכאן ניתן להסיק כי בג"ץ רואה את העניין כדחוף.
כמו כן, בג"ץ קבע כי העתירה תועבר גם ליועצת המשפטית של הכנסת. 

אנחנו בפורטל או-מאמא נמשיך ונעדכן בכל התפתחות בפרשה.


-